סחראי עבודות עפר ופיתוח בע"מ נ' רשות ניקוז "שורק - לכיש"

פסק דין

כתבי הטענות

1. על פי כתב התביעה התובעת זכתה בשני מכרזים של הנתבעת – לביצוע עבודות עפר ופיתוח ולאספקת ריהוט גן כאשר ההסכמים בגינם נחתמו בהתאמה בפברואר ובאפריל 2002. התובעת ביצעה את כל העבודות וביום 13.2.03 הודיעה לנתבעת כי מסירת העבודות תתבצע ביום 28.2.03. בגין העבודות הגישה התובעת לנתבעת חשבונות מצטברים שאושרו על ידה. מספר ימים לפני המועד שנקבע למסירה ירדו משקעים בכמות שגרמה לשיטפון ולעבודות נגרמו נזקים כבדים ביותר. שמאי מטעם חברת הביטוח של התובעת העריך את הנזקים והתובעת פוצתה. ביום 25.4.03 נערכה פגישה בין הצדדים בה סוכם כי התובעת תתקן את העבודות ותקבל את מלוא התמורה. הנתבעת הכינה תכניות שכללו תוספת משמעותית למקורית. התובעת ביצעה את העבודות והגישה חשבון סופי הן ביחס לעבודות שבוצעו עד השיטפון והן ביחס לעבודות על פי התכניות החדשות. לטענת התובעת בשים לב להיקף העבודות שבוצעו על ידה, להיקף התשלומים ששולמו על ידי הנתבעת ועל ידי חברת הביטוח נותרה יתרת חוב בסך של 1,150,06 אשר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מגיעה לסך של 1,212.018 ₪. על פי כתב התביעה הנתבעת מסרבת לשלם בטענה שסוכם כי העבודות החדשות יהיו במקום תיקון הנזק אך מעולם לא סוכם כך.

על פי כתב ההגנה צו התחלת העבודות ניתן ביום 1.3.02 והעבודות היו אמורות להסתיים בתוך 4 חודשים – עד ליום 30.6.02, זמן רב טרם הגשמים. לטענת הנתבעת אילו בוצעו העבודות על פי ההתחייבויות היו נמסרות זמן רב לפני החורף ולא היה נגרם כל נזק. לאחר קרות הנזק התברר שעלות השבת המצב לקדמותו גבוהה אף יותר משווי העבודות שבוצעו עד לאותו שלב. משום כך סוכם על תכנית חדשה לשיקום האתר שעלותה נמוכה מהשבת המצב לקדמותו. הנתבעת הסכימה לשלם עבור עבודות נוספות על פי התכנית החדשה. לטענת הנתבעת התובעת מנסה לדרוש תשלום כפול וכן תמורה בגין עבודות שלא ביצעה ולא אושרו, זאת על אף שעל פי החוזה רק עבודות שאושרו על ידי המהנדס מחייבות. עוד טוענת הנתבעת כי על פי החוזה התחייבה התובעת לערוך פוליסה לפיה הכספים שישולמו, ישולמו לנתבעת. לטענת הנתבעת בשים לב להיקף החשבונות המאושרים להם זכאית התובעת, להיקף התשלומים ששולם על ידי הנתבעת ועל ידי חברת הביטוח, שולם לתובעת סך של 460,598 ₪ מעבר לסכום לו היא זכאית.

2. בכתב התביעה שכנגד חוזרת הנתבעת על טענותיה שבכתב ההגנה ותובעת את הסך של 460,598 ₪ ששולם לטענתה ביתר.

על פי כתב ההגנה לכתב התביעה שכנגד המועד למסירת העבודות נקבע בהסכמה בין הצדדים לאחר אורכות שניתנו, וככל שהיו עיכובים במסירה הם נבעו אך ורק ממחדלי הנתבעת. גם מסירת העבודות לאחר שהושלמו התעכבה באשמת הנתבעת. הפוליסה נגררה על ידי התובעת מפרוייקט אחר ואם לא הוספה הנתבעת כמוטב נעשה הדבר בתום לב. לטענת התובעת ההסכם מיום 25.4.03 גובר ומבטל את קודמו ולכן לא היתה הנתבעת כלל זכאית לדרוש את השבת המצב לקדמותו. עוד טוענת התובעת כי התכניות החדשות התקבלו על ידה בכפוף לסיכום ולפיו תקבל את מלוא התמורה המגיעה לה עקב כך. לטענת התובעת דרך החישוב של הנתבעת מתעלמת מכך שהתובעת נאלצה לבצע חלק מהעבודות פעמיים ובגינן זכאית לתשלום כפול, כאשר פעם אחת מתוכן התשלום על ידי חברת הביטוח.

3. מטעם התובעת הוגשו תצהיריהם של ידידיה סחראי - מנהל התובעת ושל שמואל הירש שהועסק בפרוייקט כמודד מטעם התובעת. מטעם הנתבעת הוגשו תצהיריהם של ישראל אברהמי אשר שימש כמהנדס הנתבעת בזמנים הרלוונטיים ושל יצחק יוגב ששימש כמזכיר וגזבר הנתבעת בזמנים הרלוונטיים.

בישיבת קדם המשפט מיום 3.7.05 הוסכם בין הצדדים על מנויו של מומחה אשר יחווה דעתו בשאלות הבאות :

א. מהן העבודות שבוצעו על ידי התובעת עד לשיטפון ומה שווין על פי מחירי החוזה שבין הצדדים ככל שקיימים, ובהיעדרם על פי המנגנון הקובע בחוזה ובהיעדרו על פי שווי השוק.

ב. מהן העבודות שבוצעו על ידי התובעת לאחר השיטפון ומה שווין על פי מחירי החוזה שבין הצדדים ככל שקיימים, ובהיעדרם על פי המנגנון הקובע בחוזה ובהיעדרו על פי שווי השוק.

ג. האם קיימת חפיפה בין העבודות שבסעיפים א' ו-ב' לעיל, מהי ומה שוויה על פי מחירי החוזה שבין הצדדים ככל שקיימים, ובהיעדרם על פי המנגנון הקבוע בחוזה ובהיעדרו על פי שווי השוק.

בהמשך לאותה הסכמה הוסמכה לשכת המהנדסים והאדריכלים למנות מומחה כמוסכם על הצדדים (ר' החלטה מיום 5.2.06). בעקבות אותה החלטה מונה המהנדס עוזי דויד כמומחה מוסכם מטעם בית המשפט. חוות דעתו הוגשה.

כל המצהירים נחקרו על תצהיריהם לרבות המומחה המוסכם וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם בעלפה.

הטענות בסכומים

4. לטענת ב"כ התובעת בסיכומיו על הנתבעת כרשות ציבורית מוטלות חובות מוגברות של הגינות ותום לב. מהעדויות עולה כי חשבון 7 שהוא הסופי לפני השיטפון, היה צריך לשלמו לפני השיטפון אך הוא לא שולם תוך הפרת חוזה. השיטפון גרם נזק ניכר לעבודות ועצם הגשת התביעה שכנגד כמוה כהודאה בנזקים שגרם השיטפון. לטענת ב"כ התובעת הסיכום היחיד והמחייב בין הצדדים הוא זה מיום 25.4.03 ולפיו מה שיבוצע פעמיים ישולם פעם אחת על ידי הביטוח ופעם אחת על ידי הנתבעת ויש לדחות את הטענה כי היה סיכום חדש לאחר מכן ולפיו התכנית החדשה במקום השבת המצב לקדמותו. כעולה מהראיות היקף העבודות על פי התכנית החדשה גדל בהרבה לעומת התכניות הקודמות. מהעדויות עולה כי התובעת תיקנה את כל הנזקים נשוא חוות דעת השמאי והשלימה את כל העבודות בהתאם לתכנית החדשה. לטענת ב"כ התובעת הוכח כי חשבון 8 שהוגש לאחר השיטפון אינו חשבון סופי אלא חשבון 9 הוא החשבון הסופי, ויש לדחות את האמור בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ככל הנוגע לחשבון 9 שכן לא מילא אחר הוראות בית המשפט והתעלם מחשבון זה. אין גם ליתן משקל לעדותו. לטענת ב"כ התובעת זכאית התובעת לתשלום בהתאם לחשבון 9, וכיוןן שעדי הנתבעת אישרו כי העבודות הושלמו, הנטל על הנתבעת להוכיח כי לא הכל בוצע ומה כן. הנתבעת נמנעה מלהביא כעדים מטעמה את המפקח על העבודות ואת המודד מטעמה ויש לזקוף זאת לחובתה. עוד טוען ב"כ התובעת כי הנתבעת מושתקת מלהעלות את הטענה כי היא צריכה להיות מוטבת על פי הפוליסה ולכן זכאית לדמי הביטוח זאת מאחר ולא פנתה בנושא והעלתה טענתה זו בשיהוי רב.

לטענת ב"כ הנתבעת בסיכומיו חשבונות 7 ו-8 הם אכן חשבונות מאושרים ומהראיות עולה כי חשבון 8 הוא חשבון סופי. נטל ההוכחה הוא על התובעת להראות מה ביצעה וכמה כסף חייבים לה והיא לא עמדה בנטל זה. עוד טוען ב"כ הנתבעת כי ההלכה היא שבית המשפט יסטה מחוות דעת מומחה מוסכם רק מטעמים כבדי משקל ואילו בענייננו הוכיח המומחה מומחיות רבה ועדותו היתה ברורה וחד-משמעית. קביעתו של המומחה כי אינו יכול להתייחס לטענות התובעת כפי שעלו מחשבון 9 כיוון שלא קיבל תכניות as made, היא קביעה קונקלוסיבית ולא זה המקרה החריג בו בית המשפט יתערב. התובעת גם מנועה מלהעיד דברים שלא הציגה למומחה. אשר לביטוח טוענת הנתבעת כי יש לדחות את טענת השהוי. בחוזה נקבע כי כספי הביטוח מגיעים לנתבעת ואילו התובעת תוך הפרת חוזה גררה את הפוליסה מפרוייקט אחר לפרוייקט נשוא התביעה ונטלה את כספי הביטוח בניגוד לחוזה. אם אכן ביצעה התובעת עבודות להשבת המצב לקדמותו, היה עליה להגיש חשבונות בהתאם ולאחר אישורם על ידי מהנדס הנתבעת לקבל תשלום בגינם ולא כפי שנהגה תוך נטילת כספי הביטוח. כיוון שלטענת הנתבעת היא זכאית לכספי הביטוח גם לא שולמו כל החשבונות המאושרים. לטענת הנתבעת על אף שהנטל על התובעת, היא לא הראתה מה ביצעה מתוך העבודות נשוא הביטוח, בין באמצעות יומני עבודה, חשבון מאושר או תכניות as made. עוד טוענת הנתבעת כי כתב התביעה שכנגד הוכח לחלוטין שכן התובעת הייתה צריכה להראות שאחרי השיטפון ביצעה עבודות בהיקף תגמולי הביטוח שקיבלה ובגובה ההפרש בין חשבונות 7 ו-8 וזאת לא עשתה. מהראיות עולה כי לא יתכן שבוצעה עבודה לאחר חשבון 8 ועד להגשת חשבון 9. עוד טוען ב"כ הנתבעת כי התובעת גם לא הוכיחה כמה קיבלה.

בסכומי התשובה טען ב"כ התובעת כי חשבון 7 לא שולם על אף שאושר לפני השיטפון ולא בשל טענת קיזוז. על פי ההסכם לא יתכן כי הנתבעת תקבל את כספי הביטוח ולא תשלמם לקבלן. הטענה כי לא הוכח כמה התקבל מהביטוח משמיטה את כל הבסיס לתביעה שכנגד. לטענת ב"כ התובעת ניתן להוכיח שהעבודה בוצעה גם בעדים וראיות כפי שנעשה כאן.

דיון

5. התובעת זכתה בשנת 2002 בשני מכרזים של הנתבעת – לביצוע עבודות עפר ופיתוח ולאספקת ריהוט גן. אין מחלוקת כי ריהוט הגן סופק (ר' סעיף 9 לכתב ההגנה על נספחו). עוד אין מחלוקת כי התובעת ביצעה עבודות עפר ופיתוח אשר היקפם עד לפברואר 2003 אף הוא אינו שנוי במחלוקת שכן התובעת הגישה בגין עבודות אלו חשבון מצטבר שמספרו 7 אשר אושר לתשלום על ידי הנתבעת (ר' עמ' 93, שורה 12 לסכומי הנתבעת). החשבון לא שולם ובפברואר 2003 התרחש שיטפון אשר גרם לנזק.

ב"כ הצדדים טענו כל אחד בתורו כי האחריות לאי מסירת העבודות עוד קודם לשיטפון מוטלת על הצד האחר. עם זאת, אין הם מבקשים לגזור תוצאות אופרטיביות מכח טענה זו. קרי, אין התובעת טוענת כי היא זכאית לתשלום מעבר להיקף העבודות אותן ביצעה ואין הנתבעת טוענת כי ככל שאכן בוצעו עבודות על ידי התובעת, אין היא זכאית לתשלום בגינם. כיוון שכך לא ראיתי לנכון לדון בשאלה האם האחריות לאי מסירת העבודות עוד קודם לשטפון מוטלת על התובעת או על הנתבעת.